כולנו נושאים בתוכנו טעויות שמכרסמות בנשמה. אותן החלטות שגויות, אותם רגעים בחיים, אותן מילים שאי אפשר להשיב - כולם חקוקים בזיכרון. רגשי האשמה והחרטה יכולים להפוך למשא כבד שאנחנו סוחבים יום אחר יום, פוגעים בשמחת החיים ומרחיקים אותנו מתחושת השלמות והקרבה לקב"ה.

בפרשת פקודי, בסיום ספר שמות, מסתתרת אמת מנחמת ועמוקה על המבט האלוקי כלפי הכישלונות והטעויות שלנו. הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון מאיר את הפסוקים האחרונים של הספר באור חדש ומפתיע, ומגלה תפיסה מרפאת שיכולה לשנות את היחס שלנו לעבר ולפתוח דרך חדשה לעתיד.

העצירות, הנפילות, והטעויות הן חלק מהמסע לגאולה. כל ירידה היא לצורך עליה, ואפילו החטאים - התכלית שלהם היא לבוא לתשובה מאהבה.

אם אתם סוחבים על הכתפיים משא של אשמה, חרטה, או כאב על דברים שכבר אי אפשר לשנות - השיעור הזה עשוי להיות המפתח שישחרר את נשמתכם ויאיר את הדרך קדימה. כי בעיני הבורא, גם הנפילה היא חלק מהעליה.